מאמר להורי תלמידים.ההצלחה מתחילה בבית
הורים רבים חושבים שדי בכך שהם שואלים את ילדם האם הכינו שיעורים והאם התכוננו למבחנים.יש כאלה שיודעים לגעור היטב ,לכעוס ולהעניש בגין ציונים רעים או לצקצק בלשון ולפרגן כאשר הילד מביא הביתה ציון טוב ורוב ההורים סבורים שהתפקיד שלהם הוא לעבוד ושל הילד ללמוד ואם הם עושים את העבודה שלהם אין סיבה שהילד לא ילמד ויצליח.
ובכן הורים יקרים אם אתם מחפשים צדק אולי תוכלו במצב המתואר למעלה להשקיט את מצפונכם אבל אם אתם רוצים שהילד שלכם באמת יצליח בלימודים בתיכון וכסטודנט יש לכם חלק גדול מאד בתפקיד הזה.ראשית אם לא עשיתם כן מומלץ לכם לקרוא את הספר שאתם אוחזים ולהבין מה עובר ועם מה מתמודד הילד שלכם מידי יום.
כן....אני יודע.....גם אתם הייתם תלמידים וגם אתם עברתם את התהליך אבל כנראה שגם ההורים שלכם "עזרו" לכם כמו שאתם "עוזרים" לילדכם.
הזמנים השתנו.בעוד שבשנות ה60 הספיקו 10 שנות לימוד לקבל משרה טובה ,הספיקו 12 שנות לימוד בשנות ה70 ,תעודת בגרות בשנות השמונים , תואר ראשון בשנות ה90 ובשנות ה2000 מדובר רק בשלב הראשון עם לימודי תואר שני.
אם ילדכם יגיע למרוץ החיים החדש עם אופניים בזמן שאחרים דוהרים מסביב במכוניות מרוץ הוא לא יגיע רחוק.
כבר ראיתי הורים עוזרים לילדם לפתור בעיות בסלון כאשר ההורים מעשנים ,שותים קפה ,צופים במשחק כדורגל בקולי קולות ועונים לילד במחצית על שאלה בחשבון כאשר הוא יושב על הברכיים וכותב על השולחן הנמוך בסלון.ככה לא בונים חומה!
ילדכם זקוקים להרבה יותר מזה.הם זקוקים בראש ובראשונה לסיוע אישי ,נפשי , הוא זקוק שתהיו שם ותעודדו אותו כשנכשל ולא כדי שתענישו אותו , הוא זקוק לעידוד שקשה לו ,הוא זקוק לעזרה ממך,להכוונה אולי מורה פרטי ואולי כתף להישען עליה.
אם הילד שלך מביא הביתה מבחן לא טוב ואתה מעניש אותו אתה מתרחק מהמטרה.דווקא בזמן הזה הוא זקוק לך.רוב החרדות מהמבחנים הם הפחד מתגובת ההורים ,חרדה ממבחנים היא גורם מוביל בסיבות לכישלון.
כהורה אתה צריך להיות המכבש של התלמיד שלך, של הסטודנט שלך ,להבין את הצרכים שלו ואת העזרים שלו עוד לפני שהוא נתקל בקשיים עצמם.
השתדל למנוע ממנו דאגות כלכליות ,אישיות , משפחתיות.תלמיד לא יכול ללמוד אם הוא צריך להתמודד עם הבעיות שלך בעבודה או בבעיות זוגיות וכדומה.אתה חייב לבנות לו בועה בה יוכל להיות במיטבו וללמוד במצב אופטימלי.
על מנת שהתלמיד שלך ישיג את התוצאות הרצויות הוא חייב להסתובב בחברה טובה.הבט סביב כל הזמן וראה מי החברים שלו.המבט שלך והיכולת שלך להבחין מהיכן יכולות להגיע הבעיות טובות בשלב זה משלו בין אם הוא בן 15 או 21.דבר איתו , שכנע אותו,הסבר לו ,הלחם עליו ובשבילו.
אל תשווה את ילדך לאחרים ואל תשאל אותו מדוע התלמיד ההוא קיבל ציון כזה ומדוע החבר השני קיבל ציון דומה.כל אחד הוא עולם בפני עצמו ,לכל אחד הבעיות שלו והיכולות שלו.
אבחן את הילד שלך ולמד האם היש בעיה שאתה יכול לסייע ,לקות למידה ,קושי מסוים פיזי או אחר.למד את סביבת העבודה שלו וראה היכן אתה יכול לשפר.תלמיד לא יכול לספק לעצמו תאורה טובה יותר ,חלון עם זכוכית בידודית על מנת ליצור שקט או שולחן די גדול להניח עליו את כל החומר הלימודי.זה תפקידך ,עליך לראות את הכל לפניו או לשאול אותו מידי פעם לצרכיו ולהקרין לו שזה בסדר לבקש.
פרגן לו כשהצליח ,עודד אותו והסק איתו מסקנות להבא כשנכשל.
תלמידים טובים לא מצליחים סתם ,הם לא מצליחים פתאום.הם מצליחים רק כאשר כל המערכת מסביב עובדת כמו שעון.
כן ,נכון ,ישנם תלמידים המצליחים גם בתנאים קשים וללא כל הסיוע הזה ההבדל הוא כמו להגיע לאילת באוטובוס ישן בנסיעה של 6 שעות או בטיסה בת 40 דקות.איך היית רוצה שיגיע התלמיד שלך מת"א לאילת? ולא זו לא בעיה במתמטיקה.
לסיום זכור הצלחה של התלמיד שלך היא הצלחה גם שלך וגם בזכותך.כישלון שלו כולו שלו ושלך .מבחינה כספית אגב הרבה יותר זול להשקיע בתלמיד למטרות לימודים מהשקעות שתצטרך להשקיע בגלל מחסור בלימודים.
בהצלחה.
מאת צביקה ברגמן מחבר הספר "טוב מאד" אימון אישי לתלמידים להצלחה בלימודים.
www.sodot.co.il
הורים רבים חושבים שדי בכך שהם שואלים את ילדם האם הכינו שיעורים והאם התכוננו למבחנים.יש כאלה שיודעים לגעור היטב ,לכעוס ולהעניש בגין ציונים רעים או לצקצק בלשון ולפרגן כאשר הילד מביא הביתה ציון טוב ורוב ההורים סבורים שהתפקיד שלהם הוא לעבוד ושל הילד ללמוד ואם הם עושים את העבודה שלהם אין סיבה שהילד לא ילמד ויצליח.
ובכן הורים יקרים אם אתם מחפשים צדק אולי תוכלו במצב המתואר למעלה להשקיט את מצפונכם אבל אם אתם רוצים שהילד שלכם באמת יצליח בלימודים בתיכון וכסטודנט יש לכם חלק גדול מאד בתפקיד הזה.ראשית אם לא עשיתם כן מומלץ לכם לקרוא את הספר שאתם אוחזים ולהבין מה עובר ועם מה מתמודד הילד שלכם מידי יום.
כן....אני יודע.....גם אתם הייתם תלמידים וגם אתם עברתם את התהליך אבל כנראה שגם ההורים שלכם "עזרו" לכם כמו שאתם "עוזרים" לילדכם.
הזמנים השתנו.בעוד שבשנות ה60 הספיקו 10 שנות לימוד לקבל משרה טובה ,הספיקו 12 שנות לימוד בשנות ה70 ,תעודת בגרות בשנות השמונים , תואר ראשון בשנות ה90 ובשנות ה2000 מדובר רק בשלב הראשון עם לימודי תואר שני.
אם ילדכם יגיע למרוץ החיים החדש עם אופניים בזמן שאחרים דוהרים מסביב במכוניות מרוץ הוא לא יגיע רחוק.
כבר ראיתי הורים עוזרים לילדם לפתור בעיות בסלון כאשר ההורים מעשנים ,שותים קפה ,צופים במשחק כדורגל בקולי קולות ועונים לילד במחצית על שאלה בחשבון כאשר הוא יושב על הברכיים וכותב על השולחן הנמוך בסלון.ככה לא בונים חומה!
ילדכם זקוקים להרבה יותר מזה.הם זקוקים בראש ובראשונה לסיוע אישי ,נפשי , הוא זקוק שתהיו שם ותעודדו אותו כשנכשל ולא כדי שתענישו אותו , הוא זקוק לעידוד שקשה לו ,הוא זקוק לעזרה ממך,להכוונה אולי מורה פרטי ואולי כתף להישען עליה.
אם הילד שלך מביא הביתה מבחן לא טוב ואתה מעניש אותו אתה מתרחק מהמטרה.דווקא בזמן הזה הוא זקוק לך.רוב החרדות מהמבחנים הם הפחד מתגובת ההורים ,חרדה ממבחנים היא גורם מוביל בסיבות לכישלון.
כהורה אתה צריך להיות המכבש של התלמיד שלך, של הסטודנט שלך ,להבין את הצרכים שלו ואת העזרים שלו עוד לפני שהוא נתקל בקשיים עצמם.
השתדל למנוע ממנו דאגות כלכליות ,אישיות , משפחתיות.תלמיד לא יכול ללמוד אם הוא צריך להתמודד עם הבעיות שלך בעבודה או בבעיות זוגיות וכדומה.אתה חייב לבנות לו בועה בה יוכל להיות במיטבו וללמוד במצב אופטימלי.
על מנת שהתלמיד שלך ישיג את התוצאות הרצויות הוא חייב להסתובב בחברה טובה.הבט סביב כל הזמן וראה מי החברים שלו.המבט שלך והיכולת שלך להבחין מהיכן יכולות להגיע הבעיות טובות בשלב זה משלו בין אם הוא בן 15 או 21.דבר איתו , שכנע אותו,הסבר לו ,הלחם עליו ובשבילו.
אל תשווה את ילדך לאחרים ואל תשאל אותו מדוע התלמיד ההוא קיבל ציון כזה ומדוע החבר השני קיבל ציון דומה.כל אחד הוא עולם בפני עצמו ,לכל אחד הבעיות שלו והיכולות שלו.
אבחן את הילד שלך ולמד האם היש בעיה שאתה יכול לסייע ,לקות למידה ,קושי מסוים פיזי או אחר.למד את סביבת העבודה שלו וראה היכן אתה יכול לשפר.תלמיד לא יכול לספק לעצמו תאורה טובה יותר ,חלון עם זכוכית בידודית על מנת ליצור שקט או שולחן די גדול להניח עליו את כל החומר הלימודי.זה תפקידך ,עליך לראות את הכל לפניו או לשאול אותו מידי פעם לצרכיו ולהקרין לו שזה בסדר לבקש.
פרגן לו כשהצליח ,עודד אותו והסק איתו מסקנות להבא כשנכשל.
תלמידים טובים לא מצליחים סתם ,הם לא מצליחים פתאום.הם מצליחים רק כאשר כל המערכת מסביב עובדת כמו שעון.
כן ,נכון ,ישנם תלמידים המצליחים גם בתנאים קשים וללא כל הסיוע הזה ההבדל הוא כמו להגיע לאילת באוטובוס ישן בנסיעה של 6 שעות או בטיסה בת 40 דקות.איך היית רוצה שיגיע התלמיד שלך מת"א לאילת? ולא זו לא בעיה במתמטיקה.
לסיום זכור הצלחה של התלמיד שלך היא הצלחה גם שלך וגם בזכותך.כישלון שלו כולו שלו ושלך .מבחינה כספית אגב הרבה יותר זול להשקיע בתלמיד למטרות לימודים מהשקעות שתצטרך להשקיע בגלל מחסור בלימודים.
בהצלחה.
מאת צביקה ברגמן מחבר הספר "טוב מאד" אימון אישי לתלמידים להצלחה בלימודים.
www.sodot.co.il
צביקה ברגמן, איש עסקים, סופר ומו"ל, הוא ממייסדי הפורום הכלכלי הראשון ברשת האינטרנט באתר dbursa ומעמודי התווך של קהילת שוק ההון ברשת האינטרנט הישראלית. עד כה, הוציא ברגמן לאור למעלה מ ? 30 ספרים, וביניהם רבי מכר כמו "מחסכון למיליון", "בורסה - פיצוח סודות השוק" ,"בורסה - ספר הזהב", "כסף - שיעורים בכסף ועסקים", "סודות שעשירים יודעים" ועוד. את כל ספריו כתב ברגמן בישראל ועל ישראל, ולכן את כל הצעותיו ניתן ליישם בישראל ? בניגוד לחלק מהספרים המתורגמים.
פרטים נוספים על ספריו ופועלו של ברגמן ניתן למצוא באתר www.sodot.co.il
פרטים נוספים על ספריו ופועלו של ברגמן ניתן למצוא באתר www.sodot.co.il